ספרים מומלצים - מאי

ספר למבוגרים:

המלצתה של רותי ירקוני

ילדי חצות / סלמאן רושדי.

כשהילדים שלי היו צעירים לא קראתי כמעט ספרים, בין הטיפול השוטף, ההנקות, הלילות הלבנים והעייפות ספרים שפשוט לא יכלו להכנס לתוך סדר היום, לא בלו"ז ולא בנפש. (ואני יודעת שזו חוייה של הרבה אמהות)

כשחזרתי לקרוא, אחד הספרים הראשונים שניסיתי היה "פסוקי השטן" של סלמאן רושדי.

ונשארתי עם חוויה לא טובה. אני לא יודעת אם זה היה הספר עצמו או אולי "חוסר התרגול" שלי אבל כשנגשתי למדף הספריה ולקחתי את "ילדי חצות" באתי עם ציפיות נמוכות ואפילו לא הייתי בטוחה שאסיים. והופתעתי לטובה, מאוד לטובה.

כמובן, ששיחק לטובתי שהודו היא אהבה גדולה שלי, ושאני אוהבת לקרוא ספרים שמתרחשים בהודו ונכתבים ע"י הודים.

אני גם מאוד אוהבת היסטוריה ורומנים היסטוריים שדרכם אני מכירה את האירועים, את התפיסות ואת החוייות.

ואני גם מאוד אוהבת איזוטריה, קסם ודברים נסתרים.

בקיצור הספר הזה בנוי בדיוק בשבילי, כמובן שהעובדה שהוא כתוב כל כך טוב, מרתק, מסקרן, מלא רבדים, וקולח הופך את חווית הקריאה למושלמת.

זה "המאחורה של הספר":

"גדלתי על מסורת ספרותית מסוג אלף לילה ולילה, שבה מובן מאליו שסיפורים אינם אמת: הסוסים מעופפים, וכמותם גם השטיחים; ועם כל שקריותם, הם האמת העמוקה ביותר... נראה לי שהמציאות אינה ריאליסטית, ואם הרומנים שלי משקפים את המציאות הגרוטסקית, הגרגאנטואית, הסוריאליסטית שבה כולנו חיים, הרי הם רומנים ריאליסטיים." סלמאן רושדי

סאלים סיני, שנולד בחצות הלילה בדיוק עם הכרזת עצמאותה של הודו, הוא ילד מיוחד. אלא שהלידה הבו־זמנית הזאת של אדם ומדינה טומנת בחובה השלכות שהוא אינו מוכן אליהן: כוחות טלפתיים מקשרים אותו עם אלף "ילדי חצות" אחרים, שלכל אחד מהם מתת מיוחדת משלו. סיפורו של סאלים, המחובר לאומה שלו באופן בלתי ניתן להפרדה, הינו סוּפה עזה של אסונות וניצחונות שמשקפים את תולדותיה של הודו המודרנית במלוא תפארתה ואגדיותה.

ילדי חצות זכה בשנת 1980 בפרס בּוּקר, וב־1993 נבחר לספר הטוב ביותר שזכה בפרס בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו. הספר ראה אור בעברית לראשונה בשנת 1987. עתה הוא מתפרסם בתרגום חדש, מרענן וקולח, פרי עטו של ארז אשרוב.