למבוגרים:
ציפור הלעג/ ג'ראלד דראל
המלצה מאת רותי ירקוני:
הפעם אני רוצה להמליץ על ספר "ישן": שיצא בשנת 1981.
ג'ראלד דארל הוא אחד הסופרים האהובים עלי. כנערה קראתי בשקיקה, ולא פעם אחת, את משפחתי וחיות אחרות, חברברי הסוואנה, היער השיכור, הפיקניק ומהומות אחרות ועוד ועוד.
הדרך שבה הוא רואה את עולם החיות והאדם, ההומור, הרגישות והאהבה הגדולה ניכרת בכתיבתו.
לכן כשגיליתי בספריה ספר שלו שעוד לא קראתי, השאלתי אותו בשמחה.
על גב הספר כתובים הדברים הבאים:
""אנו שולחים אותך לאי זנקאלי", אמר סיר אוסברט, "ואינני רוצה שתסתבך שם בצרות."
מבלי לדעת כי קודמו בתפקיד לקה בהתמוטטות עצבים, מגיע פיטר פוקסגלאב לאי, השוכן על הקו הדמיוני בו נפגשים מי האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט, ותפקידו לסייע ליועץ המלך ולהבטיח את הקמתו של ממשל-עצמי תקין באי.
זנקאלי הוא אי נידח ושכוח-אל. יש בו משאבי-טבע דלים וכלכלתו נשענת באורח בלבדי על ההכנסות מעץ-האמלה המיוחד-במינו. אך שלוות גן-העדן הזה, עתידה להתערער: ממשלת הוד-מלכותה הועידה אותו לפתע להיות לה לאתר בעל חשיבות אסטראטגית, ולהקים בו שדה-תעופה צבאי. בעוד כוחות אפלים באי מתכננים להפיק רווחים מן התוכנית, מגלים חניבעל אוליפאנט, פיטר פוקסגלאב וידידתם אודרי, תגלית מופלאה. בעמק קטן ומרוחק - אתר תחנת-הכוח המתוכנן לשדה-התעופה - הם נתקלים ב"ציפור הלעג" ובעץ האומבו שממנו היא ניזונה, אשר נחשבו למינים שנכחדו.
גילוייה מחדש של "ציפור הלעג" הנחשבת קדושה, מביא עימו סכנה של מלחמת אזרחים, אשר בצילה פולשים לאי כוחות צבא בריטניה, אנשי העיתונות העולמית וקבוצה קנאית של שוחרי שימור טבע. בשיא עליז ומשעשע מושג הסדר על כנו, אך לא בלי גילוי דראמאטי שעתיד להבטיח את שלוותו ונידחותו של האי לעולמים"
בניגוד לספרים אחרים, שכתב ג'ארלד, שרובם התבססו על אירועים בחייו, הסיפור הזה הוא בדיוני (מודה שהלכתי לבדוק עם האי קיים באמת ;-)).
הסיפור מלא הומור, אהבה לטבע ולאדם (וגם ביקורת על טבע האדם) כמו ברוב ספריו.
בספר אנחנו פוגשים את תושבי האי, המקומיים והזרים, על אופיים המיוחד. אנו רואים את מעורבות "האדם הלבן" , הפוליטיקה, ואיך לא, גם קשרי "הון שלטון". והכל ארוג בצורה שגרמה לי לרצות לבקר באי. (אם רק היו טיסות...)
ביחד עם זה, הספר הוא ספר מגמתי, מגוייס, שבא לחנך ובדרך המשל החינוכי מביא למודעות את חשיבותו של הטבע, את נזקי הקדמה ונפלאות המשק האוטרקי ואת הנזקים שבקשר בין הון לשלטון לעולם התחתון. (ובסופו גם בקשה לתרומה לקרן ג'רסי לשימור חיות בר)
לי זה לא הפריע ומאוד נהנתי, ולדעתי גם בני נוער שמתורגלים בקריאה יהנו מהספר.
לנוער:
המשחק של אנדר:
המלצתה של רותי ירקוני
כשגזע של חייזרים מאיים על האנושות, עוזב אנדר וויגין בן השש את ביתו ואת משפחתו בכדור הארץ, ויוצא לחגורת האסטרואידים.הוא נכנס לבית הספר ללחימה, שבו נשלטים חייו על-ידי משחקי תודעה וקרבות דמה הנערכים ברצינות קטלנית. חושים חדים, חמלה וגאונות הופכים את אנדר לטוב מכולם במשחקים אלה. אך בעודו מתאמן, קרב יום הפלישה. אנדר נדחף עד לגבולות יכולתו וכוח הסבל שלו, מכיוון שהגורל אשר הממונים עליו מייעדים לו הוא ייחודי ויוצא דופן.בחמש-עשרה השנים מאז יציאתו לאור של המשחק של אנדר כבש לו הספר מעמד כיצירת מופת וקלסיקה של המד"ב.
המשחק של אנדר הוא זוכה פרסי הוגו ונבולה.
"הסאגה של אנדר ניצבת כאחד מסיפורי המוסר הרציניים המעטים מאוד שמוקמו בין הכוכבים... מרתק... נכתב בכישרון יוצא דופן." - האנציקלופדיה של המד"ב
"קארד לקח את המושגים הוותיקים של המד"ב - אנשי-על ומלחמה בינכוכבית בחייזרים - ובאמצעות כתיבת דמויות מעולה, תזמון משובח ושימוש מרהיב בשפה שילב אותם לסיפור בעל עוצמה אדירה. זהו קארד בשיא כוחו הבלתי מבוטל - המשחק של אנדר הוא ספר מד"ב חשוב על-פי כל קנה מידה." - Booklist
ספר מדע בידיוני שכבר הפך להיות קלאסיקה
הספר מותח, מעורר מחשבות והרהורים על מוסר וצדק וחברה.
הוא כתוב היטב והקריאה קלה ושוטפת, בנוסף הוא לא ארוך כך שגם מי שספרים ארוכים "מאיימים עליו" יכול להתחבר בקלות.
אני נהנתי. ממליצה בחום
פנג הלבן / ג'ק לונדון
המלצתה של רותי ירקוני
כשהייתי ילדה, היה בבית הורי ספר שבו היו שני סיפורים. פנג הלבן, וקול קדומים מבחינתי הם "הלכו ביחד" וקראתי אותם לא מעט פעמים.
שני הסיפורים מתרחשים בזמן הבהלה לזהב בצפון הרחוק .
פנג הלבן מספר את סיפורו של גור זאבים (מעורב בכלב) ואת דרכו מהפרא אל בני האדם, האינדיאניים המקומיים, ומשם אל האדם להבן ועד לסאן פרנסיסקו.
בכריכה האחורית של הספר כתוב:
"פנג הלבן, חציו כלב וחציו זאב, נולד בערבות השלג הקפואות של אלסקה. חייו מתחילים בהתמודדות יומיומית על מציאת מזון ועל התגוננות מפני בעלי חיים המאיימים להורגו. ואז מגיע הרגע המכריע שבו הוא פוגש לראשונה את בני-האדם - אינדיאנים החיים במחנה ביער - ומגלה לתדהמתו שאמו החזקה והבלתי מנוצחת מצייתת להם. מרגע זה משתנים חייו ומתחיל להתחולל בתוכו מאבק בין הצד הזאבי שבו - הכמיהה לחופש ולטבע הפראי, ובין הצד הכלבי - הצורך בידו המלטפת של האדון. סדרת ההרפתקה מגלמת את האהבה הגדולה שלנו לספרי קלאסיקה לילדים ולנוער - אותם ספרים עתירי דמיון וקסם, שגיבוריהם כובשים את דמיוננו כבר כל כך הרבה שנים. פנינו למיטב הסופרים הישראלים, וביקשנו מהם לבחור ספר שאהבו כילדים, שבזכותו הפכו לסופרים בעצמם. כל ספר "מצא" לו את הסופר שלו, והסופר תרגם אותו לעברית והוסיף אחרית דבר."
אני זוכרת כילדה איך עפתי על כנפי הדמיון, מכורבלת במיטה עם פוך (או מזיעה בקיץ) ובכל זאת, הייתי בצפון הרחוק, קפאתי מקור בשלג, הרגשתי את התעוררות האביב, רעב, התרגשות של ציד , פחד, כאב, שמחה וגם אהבה.
כבר אז הפריע לי העובדה שהספר רואה את המעבר מהפרא, אל המתורבת כשידרוג. (ולכן אהבתי יותר את הסיפור המשלים "קול קדומים")
כבוגרת אני יכולה לתת לזה שם ולקרוא לזה מבט קולוניאליסטי, מערבי וזה עדיין מפריע לי, אבל גם מתקבל אצלי כחלק מאופי התקופה שבה נכתב.
הספר יצא בתרגום חדש של יהלי סובול והקריאה בו קולחת ומהנה.
מתאים לנוער שאוהב הרפתקאות, חיות, טבע ואולי גם קצת היסטוריה ולא מפחד לקרוא ספר בשפה עשירה.
(לצערי אין בספריה את "קול קדומים" שהוא סיפור שבו כלב מהמערב (מתורבת) עושה את המעבר של הטבע והפרא)
